Chava Alberstein

כשתשתתק ההמולה
כל הדרכים יבקשו מחילה
מן היומיום, מן השגרה
חרש נולדת תקווה זעירה.

מה שהיה, מה שנגמר
במעגל של אתמול ומחר
פחד פתאום, שביב דאגה,
עוד אמירת אהבה יחידה.

לו רק נדע איך להמשיך,
ולשוחח לפני שיחשיך.

אם בעיני צפה דמעה
היא מבקשת לצאת מכילאה
גם בת הצחוק האביבית
עוד מבצבצת בקרן זווית.

לו רק נדע איך להמשיך
ולחייך קצת, לפני שיחשיך.

כמו בכולם, איש ואשה,
חי בי סיפור של פרידה או פגישה
מעת לעת קח את ידי
פעם ראית אותי לבדי.

לו רק נדע איך להמשיך
ולאהוב קצת, לפני שיחשיך.

כשתשתתק ההמולה
כל הדרכים יבקשו מחילה
מן היומיום, מן השגרה
חרש נולדת תקווה זעירה.